''הבורסה העתידית'' מרכז הסחר של פדרציות החוקה הבינ'ל ה2 

Wה''אנבסיס'' חלק ראשון הוא העניין הראשון שיש להבין ובפרט מ'ש שם נסכים עמהם בכמה עניינים 1]בספר הביע רוסו את הדעה כי החברה האידאלית היא זו שבה כורת האדם אמנה עם עצמו ועם אחיו בני האדם, לא זו שבינו ובין ממשלתו. כמו ג'ון לוק, האמין רוסו שממשלה יכולה להיות לגיטימית רק אם מקור הלגיטימיות שלה הוא העם, בתפקיד הריבון. רוסו טען ש"החברה המושלמת" תישלט בידי "הרצון הכללי" של העם. בעוד שלא הגדיר בדיוק איך ניתן להשיג זאת,אמנם אנו הערנו כיצר לעשות זאת ולא זו אלא זו שהייתה ההערה הרמה הגלובלית 2]הצורה הראשונה של הדת אינה בעלת משמעות פוליטית רבה. היא אינה מאחדת את האנשים, אך גם אינה מסיתה אותם זה כנגד זה.

על פי רוסו, הדוגמות של הדת האזרחית צריכות להיות פשוטות ומועטות במספרן. הוא נותן מספר דוגמאות חיוביות: "מציאות האלוהות בעלת יכולת, שכל, רצון טוב, ידיעה והשגחה. חיי העולם הבא. האושר של הצדיקים. העונש של הרשעים. הקדושה של האמנה החברתית ושל החוקים" (ספר ד' פרק ח'). הדוגמה השלילית היחידה היא אי הסובלנות, "שהיא אחד הפולחנות שפסלנו".

מפרק חשוב זה בספר נובע הרעיון של הפרדת הדת והמדינה. על פי רוסו, כאשר הכנסייה הופכת להיות הממשלה, הריבון אינו ריבון עוד. אי סובלנות מובילה ישירות לתוצאה זו. מכיוון שכך אין צורך בדת לאומית אחת, אלא שעל כל הדתות לחבוק זו את זו, פרט לדתות המורות למאמינים בהן להיות אזרחים גרועים. דתות אלו אין לסבול 'ובכאן הנחנו את היסוד הראשון לפתרון בעיית הטרור הדתי בכל מקום ובכל זמן,ואמנם שלא תתעה עצמך הנה עסקינו כאן בחוקה ב2 בין בפרטית בין הבינ'ל,3]באופן פארדוקסאלי הנה דעתו של קאנט''הופכת להיות רלוונתית בעניין החוקה הבינ'ל ה2 הצו הקטגורי

מוסכם על פי רוב הפרשנים כי האתיקה הקאנטיאנית מבוססת על רעיון החובה ועל מושג 'הצו הקטגורי' ("הציווי המוחלט", בלעז: "האימפרטיב הקטיגורי"). הצו הקטגורי דורש מהאדם ליצור אוניברסליזציה של פעולותיו: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי" כלומר, הצו דורש שהעקרון שנובע מפעולת האדם יהיה עקרון מנחה לכל "יש ראציונאלי", לכל אדם היכול לנהוג בתבונה.

במילים פשוטות יותר ניתן לומר שעל פי עקרון זה צריך האדם לשאול את עצמו לפני כל מעשה 'ומה אם כולם היו נוהגים באותה דרך?' - הצו הקטגורי מחייב את האדם להסתכל על עצמו כמחוקק "מוסרי" גם לשאר בני האדם. ציווי זה מכונה 'ציווי מוחלט'. ציוויים בנושאים אחרים הם מותנים - הם תלויים במטרה שברצונך להשיג. הציווי המוחלט אינו תלוי בדבר אלא בעצם רעיון הציווי ולכן, לדעת קאנט, הוא ציווי מוסרי לכל בעל תבונה.4] כמו כן נסכים עם קביעתו של ברק האמין בערכה ובחשיבותה של האריסטוקרטיה כאצולה טבעית. גם זאת בניגוד למשכילים בני התקופה כמו רוסו שטענו שלבני האדם זכות טבעית להיות שווים ושהחלוקה המעמדית נוגדת את כללי הטבע . ברק אומר כי הם טועים והתבוננות במציאות תלמד כי האנשים אינם שווים בכישוריהם. מבחינתו מצב של עליונות אריסטוקרטית הוא מחויב המציאות. הוא מדמה את החברה ל"בורסה", שבה כל אחד משקיע ומסתכן, מרוויח או מפסיד. ברק טוען שמבחינה היסטורית האריסטוקרטיה היא המעמד שמרכז את האנשים הכי מוכשרים ובעלי היכולת הגבוהה ביותר. אמנם זאת ביחס לדעתו של רוסו בעניין הדת הכוללת בלבד אשר אנו קוראים אותה החוקה הבינ'ל ה2 והדברים מתישבים יפה עם משנתו הסדורה של קאנט בענין הצו הקטגורי בעניין החוקות הנימוסיות או היושר ההסכמי וכנז' בארבע הקדמות המבוא לחוקה והגענו עתה לעניין שראוי לבאר והוא מהו תחום האוטונומיה של חוקה זו לפי ארבעת העניינים שהעלינו מדברי הפילוסופים הנכבדים וחבריהם ושאר הנמשכין אחריהם הראשון מהי התבונה הטהורה באמת לשיטת קאנט השנית מהם הקריטריונים לאריסטוקרטיה כדברי ברק,והשלישית מדברי רוסו וקאנט יחדיובעניין הדת שעל כל הדתות לחבוק זו את זו ומהאימפרטיב הקטיגורי"). הצו הקטגורי דורש מהאדם ליצור אוניברסליזציה של פעולותיו: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי" כלומר, הצו דורש שהעקרון שנובע מפעולת האדם יהיה עקרון מנחה לכל "יש ראציונאלי", לכל אדם היכול לנהוג בתבונה.

יוצא החידוש מצד ההיקש הגמור בעניין הדת הכוללת בלבד אשר אנו קוראים אותה החוקה הבינ'ל ה2 ויש לבאר מהי ובאיזה עניינים תקיף חוקה נימוסית זו באופן שלא תסתור שום עניין מכלל הדתות אח'כ יש להבין את הרעיון שהוזכר בהמושכלות הטרנסצדנטליות''תפישת האדם את עצמו הנכלל בצורת העולם בדמות אדם במימד הטרנסצדנטלי -המשך והנה אולי יובן למעיין היטב בדברינו לעיל בשיטה השביעית ''המושכלות הטרנסצדנטליות''===ההמשך ,, טעם ההסתפקות במה שאמרנו- ואם תתבונן תבין מעתה מדוע אלו הי'ב שיטות זכרנום בגראנד רנואר בחלק השייך בחוקה הבינ'ל ה2 ''המזרח הרחוק'' ושבעה או ששה שהעניין שנוי במחלוקת אם ב'ג'ד'כ'פ'ת' או ב'ג'ד'כ'פ'ר'ת'ענייני החלוקה בשני החלוקות הראשונות וכללות השלשה כנגד 'א מ' ש' הנזכרים] ואף על פי שמקצתם אינם משתנים כגון היד לגבי הרגל והרגל לגבי היד אלא שהדברים אמורים על הרוב והכללי .''ואם יתאפשר לאחד התלמידים לישב ולעיין,וימצא כי צורת רוב הכוכבים והאברים כצורת האותיות אשר יחס אליהם בעל הספר הזה או קרוב להן תהיה זו ראיה חזקה וכו' יעויין שם =ומעתה נוסף העייון אם שיטה זו נוספת על מ'ש הרמב'ם בפרק ע'ב ונמצא בסך הכולל חמש שיטות שיש להבינם היטב אח'כ יש להבין את רעיון חיבור ארבעת הצריחים-פלטפורמת היסוד לפאראדיגמת המשפט הנבדל-הכוללת ''הגראנד רנואר'' ובפרט מ'ש שםומזה אולי יובן כי

סיבת הדתות כולם היא צירוף הבריות ולא ההיפך ובהן יושבו להיות

כולם בדמות אדם אחד ואם תוכל להביא זאת הדעה לכלל האנושות

תתברר תכליתה והיא השלום, וכלל אלו השלשה גופים עם הבית

עליון ה2 הפרטי הוא שיטת ארבעת הצריחים אמנם נשאר לבאר ענייניהם בפירוט

ראשוני ע'כ אח'כ יש להבין מ'ש וראה מעתה כמה הועיל לנו שיטת

הרמבם בפרק ע'ג אמנם העניין לא יהיה אלא מצד הפלטפורמה המשותפת הדרושה

לצורך פארדיגמת המשפט הנבדל הכולל את כלל התרבויות המונותאיסתיות ואלו

שאינן תחת שיטה כל שהיא המגדירה אותן וזה מסיבות שונות שלא נפרטן אמנם

כפלטפורמה ראשונית לצורך התחלת הגדרת מעמדם לצורך פאראדיגמת המשפט הנבדל

יקבלו אוטנומיה פילוסופית המורכבת משני השיטות הנז' מאחר ופלטפורמה זו

כוללת לכל השיטות לאחר מכן כל קבוצה אוטונומית תוגדר על פי שיטתה כשיטה

בעלת תוקף משפטי בפאראדיגמת המשפט הנבדל-שיטת ארבעת הצריחים ובזאת העלינו

בקנה אחד את חמשת השיטות לעניין החוקה ה2 הכוללת מזרח ומערב כך שיוכל

להיוצר גוף מחוקק לעניין החוקה ה2 הבינ'ל אשר יעסוק בשיטות המזרח הרחוק

במקביל לגוף המונותאיסתי ,ואולם עדיין קיים צורך לגוף נוסף לעניין החוקה

הבינ'ל ה2 אשר יתאם בין ב' גופים הללו בחיבור ארבעת הצריחים-פלטפורמת היסוד לפאראדיגמת המשפט הנבדל-הכוללת ''הגראנד רנואר''אח'כ יש להבין את מה שנתבאר .הרי מצאנו את

שלשת החלוקות הראשונות על רוב תתי החלוקות שבהן במורה נבוכים ולא זו בלבד

אלא שעוסק אף בחלוקה הרביעית דהיינו ההשוואתית,והנה המו'נ נכנס לפנתיאון

הספרים של האסלאם כך שאפשר לומר בבטחה ששלשת הדתות המונותאיסתיות עוסקות

בארבעת החלוקות הראשונות נמצא עתה ההפרש בין שלשת התרבויות לתרבות המרח

הרחוק הוא שולו עוסקות אף בחלוקה הראשונה ולא באחרונה ואלו עוסקות בחלוקה

האחרונה בלא הראשונה בכאן הוא יסוד העניין שצריך להבין אם אפשר ליישבו

בכדי להעלות את חמשת החלוקות בקנה אחר וימצא לנו איפוא תחילת מצע

הפלטפורמה המשותפת .

. יש שאומרים כי המושג מתאים דווקא לדתות שמאורגנות סביב מערכת

אמונות מורכבת - דת שמיוסדת על דוקטרינות מסוימות, שמזמינות חקירה

ובדיקה, בייחוד אמונות או דוקטרינות שקשורות לאלוהים ("תאוס"), ולפיכך

הוא מתאים פחות להקשרים דתיים שמאורגנים או מובנים בצורות אחרות. כך,

לדוגמה, יש קורסים אקדמאיים על בודהיזם, שעוסקים בחקירה רציונלית של

ההבנה הבודהיסטית של העולם, שמעדיפים את הכינוי "פילוסופיה בודהיסטית" על

פני המושג "תאולוגיה בודהיסטית"[מעניין מאיזה סיבה בדיוק???]. אחרים

טוענים כי באיסלאם, הדיון התאולוגי המקביל לזה הנוצרי הוא (לפחות בתקופה

המודרנית) פעילות מינורית[גם זה מעניין למה ???]את שתי ההערות הללו נחקור

במאמר זה והבן היטב כי הבודהיזם הוא שילוב של שיטת אריסטו הנז' עם הדת

שקדמה לה ואילו הדיון המקביל באיסלם כנראה מסופק במה שהערנו עליו בסתירה

המהותית בין השיטה הראשונה לרביעית וזאת מאחר על השריעה לספק את כל

הצרכים של הקיום הפיזי והרוחני של האדם. כל הפעולות האפשריות של המוסלמי

מתחלקות (בעיקרון), לחמש קטגוריות: מחויב, מומלץ, מותר, מגונה ואסור.

המחויבויות ,וזה בחיבור ארבעת הצריחים-פלטפורמת היסוד לפאראדיגמת המשפט הנבדל-הכוללת ''הגראנד רנואר''אח'כ יש להבין את מה שנתבאר עקרון מנחה לקביעה הבאה '''ולהיות הקיבוץ וההתחברות מצטרך למין האדם לצורך חיותו והתקיימו, הוא מה שאמרו החכמים שהאדם מדיני בטבע, ירצו בזה כי כמעט שהוא הכרחי לאדם מצד טבעו שיהיה דר במדינה עם קיבוץ רב מן האנשים, כדי שיוכל למצוא המצטרך לו לצורך חיותו והתקיימו.




ובעבור זה הוא מבואר שראוי שימצא לכל הקיבוץ אשר במדינה או לכל הקיבוץ אשר במחוז אחד, או באקלים אחד, או לכלל האנשים אשר בכל העולם, סידור מה בו יתנהגו לשמור היושר בשילוח ולהסיר העוול, כדי שלא יתקוטטו האנשים בהתחברם יחד מתוך העסק והמשא והמתן אשר ביניהם. והסידור הזה יכלול על השמירה מן הרציחה והגנבה והגזל ודומיהן. ובכלל כל מה שישמור הקיבוץ המדיני, וייתן אותו אל שיחיו האנשים באופן נאות.




[החוקה ה1 בית מחוקקים תחתון ]והסידור הזה קראוהו החכמים בשם חוקה טבעית, רוצה לומר שהיא מצטרכת אל האדם מצד טבעו, הן שתהיה מסודרת מחכם או מנביא.




ועדיין אין חוקה זו מספקת לתקן צרכי האנשים וחיותם והתקיימם זה עם זה, אם לא יתווסף בזה איזה סידור או הסכמה כוללת ענייני האנשים אלו עם אלו בכל עסקיהן, והמשא והמתן אשר ביניהם. כדתי קיסרי רומי, והנהגות המדינות והחוקים אשר יחוקקו ביניהם אנשי מחוז אחד או מלכות אחת לשמור היושר ההסכמי.

[החוקה ה2 בית מחוקקים עליון]ויקרא הסידור הזה נימוס, או חוקה נימוסית.




והסידור או הנימוס הזה[בית משפט לענייני חוקה]ומאחר וכעניין פילוסופי, פוליטי וחוקתי, מדינות שואבות את האוטונומיה שלהן מלגיטימציה פנימיתוהנה ומאחר שאף על פי שהכרה דיפלומטית מהווה גורם חשוב בקביעת ריבונות משפטית מעמדה אינו בלעדי כפי שמעוגן בסעיף 3 של אמנת מונטווידאו המציין : "קיומה הפוליטי של המדינה איננו תלוי בהכרה מצד מדינות אחרות."ומאחר ש אמנת ויינה למשפט חוזי כותבת על נושא הפירוש כי: "הסכם צריך להתפרש ביושר, על פי המשמעות הרגילה של מושגי ההסכם בהקשרם, ולאור מטרתם".אמירה זו היא בעצם פשרה בין שלוש תאוריות שונות של פירוש:הגישה הטקסטואלית - אומרת כי צריך להתבסס על המשמעות הרגילה של הטקסט, ולטקסט האמיתי יש משקל רב.גישה סובייקטיבית שאומרת שצריך להתחשב הרעיון שמאחורי ההסכם, בהקשר שלו, ובמה כותביו התכוונו כשכתבו אותו.גישה שלישית מתבססת על פירוש "לאור המטרה", כלומר הפירוש המתאים ביותר ליעד של ההסכם, שגם נקרא "פירוש אפקטיבי".

אלה הם החוקים הכלליים של הפירוש; חוקים פרטניים עשויים לחול בתחומים שונים של משפט בינלאומי ומאחר ו] /.סוקרטס מצביע על הנטייה האנושית להשחתה על ידי כוח, ולפיכך את המעבר מטימוקרטיה, אוליגרכיה, דמוקרטיה וטירניה:[1] יש להותיר את הממשל בידיהם של הפילוסופים, הצודקים ביותר ולכן הנתונים פחות מכל להשחתה[החוקה השניה]. ה"עיר הטובה" מצוירת כזו שמושלים בה מלכים-פילוסופים הדיפלומטיה היוונית הייתה בלתי מפותחת. עיקר עניינם היה בניהול הפוליס, ערי המדינה היווניות,''בכאן נכנסת שיטת שלושת החוקות'' כגורם מונע הידרדרות ,אף כי שיטתו היא המקבילה הרעיונית לרישיליה בנוסח הבינ'ל עדיין נמצא חסר ולכך הבאנו לעיל סידור או הסכמה כוללת ענייני האנשים אלו עם אלו בכל עסקיהן, והמשא והמתן אשר ביניהם. כדתי קיסרי רומי, והנהגות המדינות והחוקים אשר יחוקקו ביניהם אנשי מחוז אחד או מלכות אחת לשמור היושר ההסכמי.

אמנם העיקרון האריסטו-סוקרטי הוא המונח המוטבע כעת בזאת ברעיון החוקה ה2 הבינ'ל הכוללת ועניין זה נתון בידי הסכמת חכמי הדת השונים לקביעת אוטונומיות הפלטפורמה לשיטת המשפט הנבדל כפי שמעוגן בסעיף 3 של אמנת מונטווידאו וכפי שמציינת אמנת ויינה למשפט חוזי כותבת על נושא הפירוש כי: "הסכם צריך להתפרש ביושר,וכפי שמציין סוקרטס יש להותיר את הממשל בידיהם של הפילוסופים, הצודקים ביותר ולכן הנתונים פחות מכל להשחתה[החוקה השניה]. ה"עיר הטובה" מצוירת כזו שמושלים בה מלכים-פילוסופיםולפיכך אף על פי שאין מדובר במדינות אלא בחלוקה לעניין הגדרת מעמד פאראדיגמת המשפט הנבדל הנה מאותה סיבה שאין קיומה הפוליטי תלוי במדינות אחרות יש להחיל את החוק הבינ'ל אף לענין הגדרות אלו במעמד משפטי של משפט חוזי בינ'ל

ובזאת נשלם חלקו הראשון של ''הגראנד רנואר''אמנם עניין ההערה ממאמר מבוך הסתירות הנה היא בעיקרה יסוד הגישה לבעיית הכלכלה הגלובאלית ואף עניין זה יובן למי שנכנס לאתר הנקרא בראון&גרין יש לעיין היטב במכלול המאמרים בכדי להבין היתכנות הפרוייקטים באופן מעשי ,וכן לעיין בספר האורחים באתר